<h1>מיוחס לתוס' הרא"ש מכת"י</h1>
<h2>דף נה.</h2>
ולשביעית פרש"י שאין שביעית משמטת התוס' כשם שאין משמט העיקר. וק' דהא תינח לר' יוסי דאית ליה בפרק בת' דשביעית דהקפת חנות ושכר שכיר משמיטי' הלכך אי לא הויא תוס' ככתו' הוה אמרי' דמשמט אע"ג דלאו הלואה היא אבל רבנן דאמרי לעיל דכל מילי דלאו הלואה היא לא משמט אפי' לא הויא תוס' כתו' ככתו' לא משמטא וי"ל דנ"מ שאם פגמה הכתו' ולא התוס' הוי כאלו פגמה התוס' ומשמט הכל.
<h2>דף ס.</h2>
מפרק כלאחר יד הוא. וא"ת אפי' אי לא הוי כלאחר יד שרי דאין דישה אלא בגידולי קרקע. כדאמרי' בפ' כלל גדול [שבת ע"ח ע"א] הפוצע חלזון שאינו חייב משום מפרק ובהמה נמי ולא חשיבא גידולי קרקע לגבי דבר הגדל ממש מן הארץ דדישה גמרה מסמנין דהוו ממש גידולי קרקע כדאית' בפ' השוכר את הפועלים [ב"מ פ"ט ע"א] מה דישה שהיא מיוחדת שהיא גידולי קרקע וכו' יצא החולב והמגבן והמחבץ שאינן גידולי קרקע. וי"ל דאיצטר' הכא לטעמ' דכלאחר יד משום ר' יהודה דס"ל יש דישה אפי' בלא גידולי קרקע ומחייב שתים אפי' בפוצע חלזון.
ממעכן ברגלו בצנעה. והא דאמרי' בכ"מ שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור. היינו דוקא היכא שהרואה סבור שעשה איסור מלאכה דאורית' כגון שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם שאם יראוהו יחשבו שכבסו בשבת. אבל הכא הרואה יודע שעושה מלאכה כלאחר יד.
ג' ימים. ירוש' [פ"ה ה"ו] ר' אבהו בש"ר יהושע ב"ל ג' ימים מעת לעת בד"א בזמן שפי' מתוך ביריו. אבל פי' מתוך חוליו מחזירין אותו כשאינה של סכנה אבל אם של סכנה אפי' לאחר כמה מחזירין אותו.
<h2>דף ס:</h2>
אפי' ביעתא בכותחא. לאו בסתם ביצים מיירי דאותם אין צריכות היתר דאין לך ע"ה שלא ידע שמותרות בחלב. אבל בשוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות איירי שמותר לאכלן בחלב כדאיירי בפ"ק דביצה [ו' ע"ב]. וא"ת אמאי מותר לאוכלן בחלב מ"ש מביצת נבלה דאסרי ב"ה אפי' כמוה נמכרת בשוק כדתנן במס' עדיות [פ"ה מ"א]. ותי' בה"ג דגבי איסורי נבלה דאוריתא החמירו בשר עוף בחלב דרבנן הקילו. וא"ת א"כ (מקא') [מאי קאמר] אפי' ביצה בכותחא אמאי פשוטה הוראה זו משאר הוראות הא פלוגתא היא דאמ"ד [דאיכא מ"ד] בשר עוף בחלב דאורית' אסורה מידי דהוה אביצת נבילה. וי"ל דפשוטה היתה הוראה זו בימי' שהכל היו נוהגים בו היתר. ולפר"ת ניחא דתי' דבביצת נבילה החמירו משום דנבילה דבר אסור הוא. וגזרו בביצת [נבלה] אטו נבלה עצמה אבל בשר עוף בחלב לא שייך להחמיר דאין בו איסור עד שתפול לתוך החלב ואם לא ידוע שנמצאת בתרנגולת ולא שייך למגזר אטו בשר.
<h2>דף פו.</h2>
ואית ליה ארעא ואית ליה זוזי. עב"ד מוטל לכפותו ליתן לבעל חוב זוזי ולאשה ארעא ור"ח פי' דלאחר מיתה איירי אי תפוס זוזי אשה וב"ח יהבי' זוזי לב"ח ואתתא שקלא ארעא.
לב"ח יהבינן ליה לאשה לא יהבי' לה. דיותר מהאיש רוצה לישא האשה רוצה לינשא. וא"ת מ"ש מהא דאמרין לעיל כתו' אשה משום חינא ואפי' ר' בנימין לא קאמ' דיהבי' לב"ח אלא מפני שהוא כושל אבל אם שניהם שוין מודה דיהבי' לה לכתו' אשה. ותר"ת [ותירץ ר' תם] דהכא היינו טעמא דיהבי' ליה לב"ח משום נעילת דלת אבל לעיל לא שייך נעילת דלת בפני לווין אי יהבי' לכתו' אשה דהא.0...
